להורים שביניכם, כמה פעמים יצא לכם לשמוע זה לא פייר, אמא תגידי לו? הוא עשה לי, הוא אמר לי. הילדים שלכם רבים ביניהם ובבת אחת הם שולחים אליכם כתב מינוי - להיות השופטים. הם רוצים שתגיעו לחדר, תשבו על כס השופטים ותחליטו על פסק הדין מי צודק פה ומי אשם.
אני למדתי לסרב לקחת את התפקיד הזה. אולי בגלל שקשה לי לשפוט בין שני אהובים אבל בעיקר כי הבנתי די מהר שהעובדה שאני נכנסת לתפקיד השופטת אני בעצם מסייעת להם להשאיר את המחלוקת ביניהם חיה ובועטת.
כך שברוב המקרים אני אומרת להם משפט כמו – ״אתם אחים, תלמדו להסתדר לבד, תלכו לחדר תדברו על זה ותגיעו להחלטות ביניכם.״ הם לפעמים מוחים, רוצים שאשפוט, אבל הם יודעים שאני שלמה עם זה ואז אחרי מחאה קצרה או ארוכה הם מבינים שאם לא יסתדרו על משהו ("המשהו הזה" הוא לרוב מסך)הוא ילקח משניהם ושניהם יפסידו מזה. ואז זה קורה תוך שנייה, הם מתאפסים, נכנסים לחדר והופכים את המריבה לשיחה, כל אחד אומר מה הוא רוצה ממה הוא מתעצבן וביחד עם חוזרים אלי מגובשים בהחלטות המשותפות אליהן הם הגיעו. לא תמיד, אבל ברוב המקרים הם רואים בי רק את החותמת (מלאת הנחת אני חייבת להודות) שחותמת על ההחלטות שלהם. אני חייבת לומר שבכל פעם מחדש אני מופתעת לגלות באיזו מהירות הם הופכים מריבה לשיחה.
זה קורה גם בגישור, אתם יודעים איך זה כולנו ילדים של החיים.
לא תמיד, אבל לעיתים די קרובות, המגושרים, אחד מהם, או שניהם ביחד, מרימים את הראש ושואלים אותנו המגשרים – מי לדעתכם צודק פה ומה צודק שייעשה.
זה מפתה להגיד, לפעמים יש לנו דיעה, בחלק מהמקרים לא ממש, אבל אנחנו מסרבים להגיד מי צודק פה, כי גם לצדק, כך נראה, יש פנים רבות.
זה לא משנה, אנחנו אומרים להם, לא משנה מה אנחנו חושבים, משנה שאתם, כל אחד מכם ייצא מפה בתחושה שהצדק נעשה איתו, שיצאתם עם רווח. אם לא עם רווח לפחות לא בהפסד. בשביל זה הגעתם לגישור ולא למשפט.
אבל אנחנו רוצים לשמוע את דעתכם, הם חוזרים ומתעקשים כי בעצם מה שחשוב להם לפעמים זה לא להרוויח מהגישור אלא להרוויח את התחושה שהם צודקים.
אנחנו המגשרים מתעקשים להחזיר למגושרים את העצמאות, להגיד להם לא יגיע הורה או מישהו מלמעלה שגיד לכם שאתם צודקים, אתם צריכים להקשיב לצד השני, לשמוע משהו שאתם לא תמיד מצליחים לשמוע בלהט המחלוקת, שהצד השני ישמע אתכם, משהו שהוא לא שמע ואז תחשבו שוב איך אפשר לעשות מזה צדק איך אפשר לנסח את "פסק הדין" ככה ששניכם תהיו מרוצים מההסכם שחתמתם עליו. זה לא חייב להיות פשרה זה יכול להיות דווקא פתרונות יצירתיים שיתנו לשניכם יותר. תנו לצדק שלכם להיות עצמאי, תנו לעצמכם עצמאות להחליט.
אנחנו בבית הגישור, רכשנו את הכלים שתוכלו להשתמש בהם כדי לעזור לכם להגיע לזה, להכנס לחדר ולצאת ממנו עם הסכם.
אם יש לכם מחלוקת בין בני זוג, שכנים, בעבודה או בכל תחום אחר, אפילו עוד לפני שהגשתם תביעה, בואו תנסו, אולי אפשר לעשות את זה אחרת, אולי תוכלו להחזיר לעצמכם את העצמאות, להיות השופטים בעצמכם כך שבסוף התהליך לא תרגישו מנצחים או מנוצחים במאבק אלא מנצחים על הסיטואציה וכותבים את "פסק הדין" שיעשה לכם טוב.